מציאות הזויה!
מגיפה משתוללת בחוץ וכל העולם מבלה את רוב זמנו בבית בלי כמעט לצאת החוצה. במצב הזה אני, כמו רבים וחברי ומכרי – מבשלים, אופים ובכלל מבלים המון זמן במטבח. זה מרגיע, מנצח את השעמום וממלא את המקרר באוכל טעים. רבים מחברי מוצאים סוף סוף את הזמן להנות מן המטבח או אפילו להתנסות לראשונה בבישול ואפיה. כבר ראיתי הרבה מתלוננים על "סכנות" ההשמנה, שהמצב החדש הזה נושא בחובו. למשל, ציטוט הפייסבוק הבא:
אני אישית לא חושב שלהעלות קילו או שניים (או חמישה) זה סכנה. כל עוד שומרים על משקל יציב ללא עליות או ירידות דרסטיות (חשוב מאד לזכור שגם ירידה מהירה במשקל היא לא בריאה!) – זה לגמרי בסדר.
אבל גם באמצע מגיפה יש ימים שרק בא להשאר במיטה ולא לעשות כלום, ואז באה הסכנה של כל השטויות. למשל חימום או הכנה של אוכל משקיות: תבשילי אינסטנט, טבעולים למיניהם, מאפים קפואים עתירי שומן רווי, מלח וסוכר (כן בורקסים ורוגלך, אני מסתכל עליכם) וכל מיני רעות טעימות מעין אלה. במצב כה עדיף בהרבה להכין מאכלים פשוטים ממוצרים בסיסיים, אפילו אם הם לא "בריאים" – זה גם זול יותר וגם עדיף בהרבה מהמקבילות התעשיתיות.
אבל כאן מתגלה בעיה. רוב בלוגי הבישול, ושלי לא יוצא מן הכלל, מרבים בפרסום מתכונים – איך לומר את זה – מעט יותר מרשימים. המתכונים הפשוטים שיש בהם רק שלב אחד או שניים ושלא צריך ללכלך למענם יותר מקערה אחת, כמעט ולא עולים לבלוגים. תמיד כשאני שוקל לכתוב לבלוג מתכון כזה, אני חושב לעצמי: זה פשוט מדי, כל אחד יכול לאלתר כזה במטבח שלו, בשביל זה לא צריך פוסט. כך, רוב המתכונים האלה נותרים במוח של הבשלן ובבטן של מי שהוא מכין בשבילם משהו שהוא "סתם זרק לתנור", ומחוץ לדפי המרשתת.
אז הפעם החלטתי לצאת מגדרי ולפרסם מתכון כזה בדיוק. מתכון קליל ומוצלח שממש קשה להכשל איתו, ושאותו אני מקדיש לכל הקוראי מאותגרי המטבח באשר הם. כי גם למי שמצליח לשרוף קורנפלקס מגיע משהו טעים מדי פעם.
מצרכים:
- 8-10 תפוחי אדמה קטנים או בינוניים (כמה שנכנס בתבנית)
- 2 כפות שמן זית
- 1 כפית מלח גס
אופן ההכנה:
פורסים על תבנית התנור או הטוסטר אובן, אם אין לכם תנור, נייר אפיה. מורחים את שמן הזית באופן אחיד פחות או יותר על כל הנייר (לא כולל בצדדים של התבנית) בעזרת מברשת או אפילו האצבעות. אני לוקח אחד מחצאי תפוחי הדמה שחתכתי (ספויילר!) ומורח בעזרתו את השמן על הנייר. לאחר מכן מפזרים את המלח על נייר האפיה המשומן באופן כמה שיותר אחיד, אבל בלי "להשתגע" על האחידות. אם אתם אוהבים יותר או פחות מלוח – כדאי לשנות את כמות המלח בפעם הבאה לפי איך שטעים לכם – מה שנקרא: לפי הטעם.
חוצים לאורך את תפוחי האדמה ו\או ירקות השורש האחרים (למשל: בטטה, גזר, סלק, קולרבי או לפת). מניחים אותם על התבנית עם הצד החתוך כלפי מטה.
מכניסים לתנור המחומם ל-180 מעלות. הירקות מוכנים כאשר התחתית שלהן מושחמת היטב – זה לוקח בין שעה לשעה וחצי, תלוי בתנור שלכם ובכמה "שרופים" אתם אוהבים אותם.
תפוחי האדמה יוצאים מתפצפצים בחוץ ורכים וטעימים מבפנים. הם נחטפים מיד וחביבים מאד על ילדים (זהירות, זה חם). גם בטטה וגזר מעולים לשיטת ההכנה הזו – זה מוציא מהם את כל הסוכר שבתוכם ומקרמל אותו. כדאי גם לנסות ירקות שורש אחרים ולראות מה אתם אוהבים.
בהצלחה ובתיאבון.
רעיון מעולה,אוהבת. תודה רבה, טליה
תודה לך על תגובתך.
אני אוהבת מתכונים פשוטים. ממש! תודה!
מגניב.
בבקשה.
תודה דוב, המתכונים שלך תמיד מוצלחים וטובים. הצעה קטנה- אני מציע לצמצם קצת את כמויות המלח המומלצות ולאפשר לאנשים לטעום, להרגיש את הטעם הטבעי של הירקות ולהמליח לפי הטעם אחר כך. אני אומר זאת מבחינה בריאותית וקולינרית כאחד. בכל אופן, שוב תודה רבה לך על המתכונים המעולים ועל היכולת המיוחדת שלך להעביר הכל באופן כל כך נעים לקריאה.
בבקשה. ותודה על העצה.