אני מתנדב בועד למלחמה באיידס.

עם הפרידה מאשתי, כשעזבתי את הבית, החיים שלי היו בלגן מוחלט והייתי הלום ושבור. באותה נקודה נמוכה, אנשים מהקהילה הגאה עזרו לי להתמודד עם הבור העמוק שנפער בחיי, לטפס ממנו ולראות שוב שמיים בהירים. אחרי כמה שנים החלטתי שהגיע הזמן שאני אתרום חזרה לקהילה והחלטתי להתנדב בועד.

ההתנדבות בועד למלחמה באיידס היא בשבילי לא רק שירות לקהילה, אלא גם אוסף של אנשים מסורים ונהדרים – אנשים טובים באמצע הדרך. אני משמש בתור יועץ במרפאה של הועד בבאר-שבע ומסביר לאנשים שבאים להבדק על הוירוס, על הסכנות להדבקה וגם מלמד אותם איך לשמור על עצמם. בדרך כלל המרפאה של הועד היא מקום שמח. אנשים באים במצב של חרדה, בפחד איום שנדבקו ויוצאים מלאי הקלה כשהם מקבלים תשובה שלילית. ובניגוד לסטיגמה, רוב הנבדקים (ולמעשה גם המתנדבים שלנו) – הם סטרייטים.

אבל לפעמים, וזה קורה יותר מדי, יש גם אנשים אחרים.

למשל הנער הצעיר שרק עכשיו מלאו לו 16, למרות שבקלות הייתם נותנים לו 18. הוא עדיין תלמיד בתיכון ולמרות זאת הוא נרשם כבר לאתר הכרויות של הומואים ומקבל כל יום הודעות מאנשים שרוצים סטוץ עם "בשר טרי". ולמרות שהוא רק בן 16 וארבעה חודשים הוא כבר שכב עם עשרות גברים שלא טרחו לבדוק בן כמה הוא באמת, במקרה הטוב, ובמקרה הרע מחפשים קטינים (כי, היי, 16 זה כבר גיל ההסכמה). וברור שלפחות כמה מהם לא טרחו להקפיד על מין מוגן, והוא, מה הוא יודע מהחיים שלו. בבית הספר בטוח שלא לימדו אותו על מין (שלא לדבר על הבית) וגם אם כן, מין הומוסקסואלי זה הס מלהזכיר. ועכשיו הוא בא להבדק בהיסטריה כי הוא שמע על איידס ומנסה לברר איתי מה יהיה איתו אם נגלה בבדיקה שהוא נשא. ועם כל הפחד וכל התמימות וכל חוסר האחריות מה שהכי מפחיד אותו זו לא המחלה ושני כדורים כל יום למשך שארית חייו – אלא שההורים שלו יגלו שהוא הומו. כי לנערים מתחת לגיל 18 אי אפשר לעשות בדיקה אנונימית, הם חייבים להציג תעודה מזהה. והוא אומר לי שהוא רוצה "לצאת מזה" שהוא לא רוצה להיות הומו, לא רוצה יותר סקס עם גברים – הוא רוצה אשה וילדים ומשפחה.

או האשה השקטה שבאה להבדק, כבר לא בת עשרים. אשה בשלה. וכשאני שואל למה היא באה להבדק, כמו שאני שואל את כולם, היא נרתעת ולא רוצה לענות. ורק אחרי שאני אומר לה שזה חשוב, כי זה באמת חשוב לנו לדעת עם מה מתמודדים כדי להמליץ על הבדיקה המתאימה היא אומרת לי למה. והתשובה שלה מוציאה אותי לגמרי מאיפוס ולוקח זמן עד שאני מצליח לתפקד מולה כמו שאני מתפקד מול כל מי שבא להבדק. כי לא ציפיתי שמישהי תאמר לי "נאנסתי לפני שבוע". והיא חכמה, היא יודעת שבדיקה אחרי שבוע בלבד לא יכולה לזהות את הוירוס. אבל היא באה להבדק כי מעולם לא נבדקה קודם ל-HIV, ואם יתגלה שהיא נשאית, היא רוצה לדעת אם זה בגלל האנס או שהיה להHIV  כבר קודם. ומה אומרים לאשה כזו? איך מנחמים אותה? והאם אני, כגבר, יכול לנסות בכלל להבין מה עובר עליה? האם נסיונות הניחום המגושמים שלי לא עושים את המצב יותר גרוע במקום לעזור?

או הבחור החרדי, בשנות ה-20 המוקדמות שלו, "שנכנע ליצר" והתחיל להפגש עם נשים לסקס. ואין לו מושג קלוש מה זה מין מוגן (שלא לדבר על קונדום) ושבכלל אפשר לתפוס מחלות דרך יחסי מין – כי אף פעם אף אחד לא דיבר ולא ידבר בקהילה שלו על דברים כאלה. כי "אצלנו זה לא קורה" או "אם נדבר איתם על מין זה יעודד אותם לקיים יחסים לפני החתונה". ויש לו ממש מזל שיש לו חבר חילוני ששמע מה הוא עושה ושלח אותו מיד אלינו להבדק. והוא מרגיש כל כך אשם שהוא "נפל" ולא חיכה עד החתונה, כמו שצריך לעשות – והוא לא יודע ממי לפחד יותר, מוירוס ה-HIV או מאלוהים. ואני לא יודע אם זה שאני, חובש הכיפה, מסביר לו על כל העובדות על איידס ומחלות מין אחרות – מרגיע אותו או רק מלחיץ אותו יותר. וצריך להרגיע אותו שאני לא אספר לאף אחד, ואנחנו בועד שומרים על סודיות ואנונימיות, כי אם ישמעו על זה בקהילה שלו – הלך השידוך.

או האשה שלא מבינה למה החבר שלה מתעקש להביא אותה לעבור בדיקת HIV  בועד. אז מה אם נקרע להם הקונדום פעם? הם סטרייטים. איידס זה מחלה של הומואים, לא ככה? והוא, לא טרח ליידע אותה אף פעם שהוא נשא, כי הוא מקפיד על מין מוגן – אז "מה היא צריכה לדעת מזה". הוא הרי לא רוצה להסתכן בזה שהיא תעזוב אותו, היא סקס ממש טוב. אבל תקלות קורות ועכשיו היא הגיעה לבדיקה ולוקחים ממנה דם והיא עדיין בהלם מזה שהיא פה. ואני עומד ליד ערכת הבדיקה ורואה את הקו השני, זה שמראה על תשובה חיובית, הולך ומבצבץ. וזה אומר שהסיפור שלהם מתחיל להשמע פחות ופחות הגיוני (איך אומר ד"ר האוס – "כולם משקרים"), הרי מגליץ' אחד עם נשא מטופל קשה מאד להדבק ב-HIV. כנראה שהמציאות היא שיותר מפעם אחת הם לא הקפידו על מין מוגן, שהרי למה שהיא תתעקש על זה בכלל? החבר שלה בסדר, לא? ואני יודע שעוד כמה דקות נצטרך לבשר לה שהיא נדבקה בוירוס ולמוטט כל מה שהיא יודעת על החיים שלה ועל הזוגיות שהיא מנהלת עם החבר הזה שהיא סומכת עליו.

ויש עוד מקרים ועוד סיפורים וזה לא פשוט מבחינה רגשית לשמוע את כל הסיפורים האלה ככה סתם באמצעו של יום שגרתי.

אז אחרי התנדבות טעונה כזו אני חוזר הביתה עם תחושות מאד קשות ולא יודע מה לעשות עם עצמי. קשה לי להשאיר את האנשים האלה במרפאה ואני הרבה פעמים סוחב את הסיפורים שלהם איתי הביתה. כשיש לי יום כזה כל מה שאני רוצה כשאני מגיע הביתה הוא חיבוק ארוך מבן הזוג שלי – ושוקולד.

Fondu

מצרכים:

  • 200 גרם שוקולד מריר (כמה שיותר מוצקי קקאו – יותר טוב)
  • קופסת שמנת צמחית קטנה (250 מיליליטר)
  • 2 כפות ליקר לטעמכם (אמרטו, שרי, קלואה אפילו סתם ברנדי)
  • פירות העונה חתוכים לקוביות בגודל ביס

IMG_8051

אופן ההכנה:

לא חייבים לרכוש סיר מיוחד בשביל לעשות פונדו, כל סיר קטן בעצם מתאים. היתרון בסירי פונדו הוא שיש להם מתקן להנחת נר כוהל / נר רגיל מתחתם כדי לאפשר לשמור את הפונדו חם ונוזלי לאורך זמן. אם תשתמשו בסיר רגיל תצטרכו לאכול את ה"פונדו" מהר, מיד לאחר שהורדתם אותו מהאש. אבל בינינו, מי בכלל רוצה לחכות עם פונדו שוקולד?

אז ככה עושים: חותכים מראש מגוון של פירות העונה לקוביות בגודל ביס. עכשיו בחורף כדאי להשתמש בקלמנטינות, תפוחים, אגסים, אפרסמונים, תפוזים ואם אתם מוצאים, גם קיווי וגויאבות הם נהדרים. והכי הכי טוב תותים ובננות. בקיץ תוכלו להשתמש בקוביות אפרסקים, נקטרינות, מלון, שזיפים וענבים. וכמובן גם בננות. תמיד בננות.

IMG_8057

שוברים את חפיסות השוקולד לקוביות ואם אתם יכולים אפילו קטן יותר. מכניסים לתוך הסיר שלכם.

IMG_8053

מוזגים פנימה את השמנת הצמחית.

Fondoe 2

שופתים על אש בינונית ומתחילים מיד לערבב. שוקלד על האש שלא מערבבים אותו נשרף ואין דבר יותר עצוב משוקולד שהרסו אותו.

IMG_8058

ממשיכים לערבב רק עד שכל השוקולד נמס ומיד מורידים מהאש.

fondoe 3

מוסיפים את האלכהול לתערובת החמה. רוב האלכהול יתנדף מהחום וישאיר אחריו רק את הטעם שלו. אני מעדיף ליקר דובדבנים, אבל גם ליקר שקדים (אמרטו), ליקר קפה (קלואה), ברנדי או רום יתאימו. דוקא כאן לא כדאי להשתמש בליקר שוקולד, כי זה כבר יש.

אם יש לכם סיר ומתקן פונדו זה הזמן להניח את הסיר על המתקן ולהדליק את הנר.

Fondoe 4

עכשיו יושבים עם כל המשפחה / חברים מסביב לסיר, נותנים לכל אחד מזלג פונדו ארוך (או אם אין אפשר להשתמש בשיפודים) וכל אחד בתורו טובל חתיכת פרי בזהב החום הזה ומנסה להביא אותה לפה עם כמה שפחות טפטופים סביבתיים.

ותזהרו לא לאבד את הפרי שלכם בתוך הסיר.

Fondoe 5

מנסיון, תמיד יפלו לכם פירות לתוך השוקולד (בעיקר בננות) וכל השולחן יראה כמו משטח טיפטופי שוקולד. אז מה, לפעמים מותר בלגן. לפעמים מה שצריכים זה פשוט שוקולד…

IMG_8068

מודעות פרסומת

»

  1. יאאאמיי!! וטיפ: לפרוש עיתונים על השולחן במקום המפה. אח"כ לפח מיחזור הנייר וזהו (אם לא, השוקולד יתקשה בקור ואז צריך לחמם את הסמרטוט כדי להוריד אותו)

  2. Yael הגיב:

    וואו, אילו סיפורים. עצוב ומטריד. תודה שסיפרת אותם.
    מזל שיש שוקולד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s