אני מאד אוהב שקשוקה. זה אחד הדברים הראשונים שלמדתי להכין בעצמי במטבח, מיד לאחר שאמא למדה אותי איך מכינים חביתה – עוד לפני המתכונים המסובכים מספרי הבישול. שקשוקה היא ברירת המחדל שלי בארוחות בוקר של בתי קפה. היא מנחמת ומחממת, יש בה בצל ועגבניות למכביר וטעם פשוט וביתי, אבל בכל זאת היא תענוג עילאי. היא מסוגלת להמיס את הקשוחים והעמידים ב"מתנגדי האוכל", אלו שלא אוכלים עם שמן ומתנגדים לכל מה שיש בו יותר קלוריות מחסה.

אבל יש מעט מאד דברים שהם אוקסימורון כל כך יסודי כמו "שקשוקה טבעונית". איך אפשר להכין שקשוקה שהמרכיב העיקרי, אם לא החשוב ביותר בה, הוא ביצים – ללא ביצים?

אבל אני רגיל לאוקסימורונים, שהרי החיים שלי הם אוקסימורון אחד מתמשך. אם תעיינו בכל כתבת אינטרנט למתחילים שעוסקת בנושאים שמערבים דת והומוסקסואליות אחת התגובות הראשונות תהיה: אין דבר כזה "הומו דתי". גם אני כשהייתי הומו צעיר ומבולבל הייתי בטוח שזה המצב. לימדו אותנו בישיבה שזה תועבה, מחלה סוטה, חטא נוראי ורעה חולה שהחילונים הכופרים לוקים בה כי הם לא למדו מספיק תורה.

הייתי נער דתי צעיר שלמד בישיבה תיכונית והיה אחד התלמידים הטובים. מאלו שכל המורים אהבו והוא, בתורו, העריץ את הר"מ שלו (רב/מחנך). אבל היו דברים שבאמת לא הבנתי. למה הרב שלי כל כך מתנגד שהחבר'ה ילכו לים מעורב? מי בכלל הולך לים כדי להסתכל על בנות, הולכים בשביל להכנס למים, לא? ממש לא הבנתי מה ההתנגדות הגדולה כל כך לדיסקוטקים (ככה קראו להם אז), הרי אני לא רוקד עם בנות כי אני רוצה לגעת בהן או משהו כזה, אלא כי בא לי לרקוד. לקח לי זמן להבין שאני לא מסתכל על בנות באותו האופן שהחברים שלי מסתכלים עליהן. שכשכולם נמשכים לכיוון הזה, אני בעצם מסתכל על החברים שלי בפנימיה.

כשזה נפל עלי הייתי במצוקה נוראית. איך זה יכול להיות שזה אני? אני הוא הסוטה, החולה, החוטא? היו בפני רק שתי אופציות: או לוותר על הדת ולצאת בשאלה או להדחיק את המשיכה שלי ולשחק את הסטרייט שהייתי אמור להיות. שהרי אין כזה דבר "הומו דתי". זה נמשך ככה שנים ארוכות ועצובות, בהן הסתובבתי בעולם מדוכא ומיואש. שנים של כעס על אלהים שעשה אותי "כזה", של בכי לתוך הכרית כשהלכתי לישון ושל נסיון נואש להימשך לנשים.

כשעבר הזמן, ובעיקר כשהאינטרנט חדר לחיינו, גיליתי שאני לא היחיד שחי עם אותו אוקסימורון. נחשפתי לגישות שונות לשילוב הנטיה שלי עם היהדות, שילוב שכבר לא היה אוקסימורון – אלא אפשר לי להיות גם הומו וגם דתי. זה לקח הרבה זמן, אבל בסוף מצאתי שלוה עם שניהם. נולדתי הומו ואני לא יכול לשנות את זה, אבל גם נולדתי לתוך עולם ומשפחה דתית, ואני לא מעוניין לשנות את זה. גיליתי ששילובים שנראים, אולי, על פני השטח כאילו הם סתירה פנימית, הם לא רק אפשריים, לפעמים השילובים האלו מוציאים את הטוב ביותר בשני העולמות ומאפשרים לשני ההפכים הללו לבוא לידי הביטוי הזוהר והאמיתי ביותר שלהם.

כמעט כמו שקשוקה טבעונית…

IMG_7047

מצרכים:

לבסיס:

  • 7 עגבניות בינוניות
  • 2 בצלים גדולים
  • 2 פלפלים (עדיף אדומים, אבל אפשר בכל צבע)
  • 6 שיני שום
  • 100 ג' רסק עגבניות
  • 1 כפית מלח
  • 1 כפית פפריקה חריפה
  • 1 כפית כורכום
  • 1 כפית כמון

ל"ביצה":

  • 1 כוס קמח חומוס
  • 1 כוס מים
  • פלפל
  • מלח

אופן ההכנה:

אז מה שמים במקום ביצים? תערובת מתובלת של קמח חומוס ומים – זה יוצא במרקם דומה, הטעם נהדר וכל כך קל להכין. את הרעיון להחליף את הביצים בתערובת קמח חומוס קיבלתי מהבלוג המאמם של סיון מאירי ומגיע לה שאפו ענק לא רק על הטריק הזה, אלא על כל הבלוג שלה.

הבה נתחילה בבישול: חותכים את הבצל, הפלפל והעגבניות לקוביות. את השום קוצצים גס.

IMG_6126

מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא נהיה שקוף ורק מתחיל להתקרמל.

IMG_7021

מוסיפים את השום והתבלינים ומטגנים לעוד דקה. אם אתם ממש אוהבים חריף, אפשר להוסיף חצי כפית צ'ילי גרוס. מוסיפים את הפלפל ומטגנים כמה דקות עד שהפלפל מתרכך מעט ומקבל גוון כתום.

IMG_7027

עכשיו מוסיפים את העגבניות ומטגנים לעוד כמה דקות עד שהן נהיות מעט סמרטוטיות. בשלב זה מוסיפים את רסק העגבניות. אם רוצים קצת מתיקות, אפשר להוסיף שתי כפות של קטשופ.

IMG_7029

מערבבים היטב, מוזגים מים עד כדי כיסוי ומערבבים שוב. מבשלים על אש נמוכה למשך 20 דקות.

IMG_7030

בינתיים מערבבים היטב בצנצנת או כוס גדולה את קמח החומוס עם המים, הפלפל והמלח. כעבור 20 דקות של בישול משקשקים את תערובת קמח החומוס ומוזגים בריכות קטנות של תערובת אל-תוך תערובת הירקות האדומה-מבעבעת ומכסים את המחבת.

IMG_7032

זה אמור להראות בסוף ככה (בראש התמונה השייקר שבו אני מערבב את התמיסה ה"ביצתית"):

IMG_7037

כעבור 7 דקות מעבירים כף בעדינות כדי לערבל מעט את בריכות ה"ביצה" כדי שהן לא יצאו גושים לבנים בים אדום אלא פיסות נגיסות של צמיגות טעימה.

IMG_7041

ממשיכים לבשל עוד חמש דקות – וזה מוכן.

מגישים עם לחם טרי ומעט סחוג בצד. חם ומנחם בחורף וטעים גם קר בקיץ…

IMG_7046

מודעות פרסומת

»

  1. דורון הגיב:

    מאז שלימדת אותי עשיתי את זה מלא פעמים
    זה תמיד טעים, חם, פשוט ומעולה.
    תודה!

  2. Yael הגיב:

    השקשוקה מהממת, אבל הסיפור שלפניה אפילו יותר. תודה רבה!

  3. לסבית לא מתורבתת הגיב:

    למרות אני עדיין חושבת שעגבניות הן מרושעות, אהבתי את הסיפור שבא לפני השקשוקה (ואת התיבול של המחשבה על קוויריות כשומרת על טהרה בים ובדיסקוטקים!)

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני חייבת לציין שזה הבלוג מתכונים הכי מעניין בו יצא לי להתקל 🙂 כל הכבוד!

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    גם הומו גם דתי וגם טבעוני …(: נשמע ונראה מעולה!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s