אחד מממתקי הדגל של המטבח הערבי היא הכנאפה, בת דודתה החלבית והכתומה של הבקלאווה. גם היא עשויה ממעטפת בצקית ובתוכה מילוי וגם היא מתוקה בטרוף ומכילה כמות מבהילה של סוכר. זה לא מפריע לה להיות אחד הדברים הכי טעימים שיש ולכן החלטתי שאין זה הוגן למנוע אותה מטבעונים רק משום שהיא עושה שימוש בגבינה.

הקאטץ' היחיד של הכנאפה זה למצוא אטריות קדאיף. אז כן – זה לאו דוקא משהו שתצליחו למצוא בכל סופר (אם כי כבר היו הפתעות מעולם, חפשו באזור הבצקים הקפואים), וכנראה שתאלצו קצת להתאמץ. אבל זה כל כך שוה את הטרחה. אני מוצא את שלי בחנויות התבלינים בשוק או בעיר העתיקה בבאר-שבע. קל למצוא אותן בשוק לוינסקי בתל-אביב ואני מנחש שזה לא יהיה מסובך גם במחניודה או בואדי ניסנאס. וגם תקבלו סיור שווקים חינם.

אז הנה לפניכם, המתכון המטובען של כנאפה ביתית. היא אמנם לא כתומה (לא מצאתי צורך להוסיף לה צבע מאכל) אבל היא כה טעימה שזה פשע לא לנסות. ועוד יתרון – זוהי כנאפה פרווה.

מצרכים:

לבסיס:

250 ג' אטריות קדאיף

100 ג' מרגרינה בטעם חמאה (חצי חבילה)

250 ג' גבינת טופוטי (גביע אחד)

50 ג' טופו

לסירופ:

כוס סוכר

שתי כוסות מים

רבע כוס מיץ לימון

 אופן ההכנה:

מפרידים את אטריות הקדאיף בקערה חסינת חום (קרי זכוכית או מתכת).

ממיסים במחבת טפלון גדולה (אני משתמש במחבת בקוטר 24 ס"מ) את המרגרינה ומוזגים אותה על גבי האטריות. מערבבים היטב עד שכל האטריות ספוגות במרגרינה. לא לשטוף את המחבת! אנו עוד נשתמש בה.

טוחנים את הטופו ומערבבים אותו עם גבינת הטופו (ניתן להכניס את שניהם למעבד מזון). מוסיפים לתערובת כמה טיפות של תמצית ורדים, או "שפריץ" אחד של מי ורדים ושתי כפות סוכר ומערבבים היטב.

לוקחים מחצית מן האטריות ושוטחים אותן על המחבת המשומנת במרגרינה (אני מקווה שהורדתם את המחבת מהאש). על שכבת האטריות מורחים את תערובת הגבינה ונזהרים שלא לפזר את שכבת האטריות.

על הגבינה משטחים את האטריות שנותרו לשכבה נוספת.

בינתיים מוזגים את רכיבי הסירופ (מים, סוכר ומיץ לימון) לסיר קטן ומחממים על אש בינונית עד להמסה של הסוכר ולרתיחה. מבשלים עוד כמה דקות.

שופתים את המחבת על האש הבינונית בכיריים ומטגנים דקות ספורות. תוך כדי הטיגון מנערים את המחבת כדי שהכנאפה לא תדבק. זהירות, האטריות ממהרות להשרף!

ועכשיו מגיע החלק האומנותי – להפוך את הכנאפה…

מכסים את המחבת בצלחת גדולה (זהירות, חם!) והופכים את הכנאפה (אם האטריות טרם הזהיבו, מחזירים לעוד שתיים שלש דקות לאש). מחליקים חזרה את הכנאפה למחבת בזהירות ומטגנים את הצד השני למשך שתיים-שלש דקות נוספות. מכבים את האש.

מכינים בצד תבנית עגולה חסינת חום. מוזגים חלק מן הסירופ אל התבנית כך שתהיה בה שכבה דקה של סירופ המכסה את קרקעית התבנית.

עכשיו מחליקים את הכנאפה מן המחבת אל התבנית ומתחילים להשקות אותה. משקים אותה לאט לכל אורכה ורוחבה עד שכל הסירופ נספג. כן, אני יודע שזה קשה להאמין – אבל כל הסירופ יבלע בכנאפה ויהפוך אותה למבהילה במתיקותה, בדיוק כמו שהיא צריכה להיות.

אפשר לאכול את הכנאפה חמה, אומרים שכך מקובל. אני אישית מעדיף אותה קרה, פרוסה על צלחת לצד כוס רוזטה צוננת.

בתאבון!

מודעות פרסומת

»

  1. אני הגיב:

    נראה מעולה

  2. @queerolla : נכון, ובאמת כדאי שנקבע להיפגש ואז אני אביא טעימות 🙂

  3. גיצה הגיב:

    אכלתי, מהמם! ובחיים לא הייתי מנחשת שזה טופו שם בפנים!

  4. נועה הגיב:

    נראה מצוין! לא הכרתי את הבלוג. נראה לי שאגיע לכאן מדי פעם

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      תודה תודה.
      אני אשתדל למלא אותו בדברים טובים.

  5. נתי הגיב:

    עבר יותר משבוע ואני עדיין בהלם מכמה שזה היה טעים!
    שאלה – אפשר לדעתך להחליף את המרגרינה בשמן קוקוס?

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      אני מניח שזה יעבוד.
      קח בחשבון שזה יתן טעם דומיננטי של קוקוס.

  6. אשכר הגיב:

    אני מטורף על כנאפה! ראיתי שלשום, הכנתי היום לשבת, לא התאפקתי וטעמתי לפני האוכל עם אבא.. מדהים! פשוט מעדן! הכנאפה חזרה לחיי!

    תודה רבה 🙂

    • דוב משהו הגיב:

      כיף לשמוע.
      זו בדיוק המטרה!

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        נראה ממש מעולה עושה ממש חשק:) יש לי הצעה לגבינה ממש טובה שאני ניסיתי כשעשיתי כנפה – מחממים חלב סויה עד שנוצר קצת כרום (שלא ירתח ) מורידים מהאש ושמים 2 -5 כפות חומץ ואז הסויה נפרדת מהמים ונוצרים גושים ( כמו שעושים גבינה מחלב רגיל בערך) ואז מסננים בחיתול או בד מתאים ומתקבלת גבינה חסרת טעם במרקם מעולה – אפשר להוסיפ לה טעם שרוצים מלוח או מתוק ולהשתמש בה לכל דבר שרוצים – אני עשיתי כנפה ועשיתי איתה בורקס גבינה זה יוצא נהדרררררררררר

      • רוני הגיב:

        ל"משתמש אנונימי" שכתב מתחתיי (אין אפשרות להגיב שם):
        מה שתיארת זה פחות או יותר תהליך ההכנה של טופו, אז הדוב פשוט קנה טופו מוכן בצורת גוש ובצורת גבינה. 🙂

  7. רוני הגיב:

    שאלה לדוב או למי שיודע:
    אם דווקא כן רוצים לצבוע את הכנאפה בכתום, איך עושים את זה?
    קונים צבע מאכל כתום (טיפ: הצבעים של מאג'יק-קולור טבעונים כולם ואפילו האדום שברוב החברות האחרות מכיל מרכיב חשוד) ואז מה עושים איתו? מוסיפים לסירופ? מוסיפים לאטריות עצמן, איכשהו..?
    וכמובן – ברגע זה גיליתי את הבלוג ולקח לי רגע להתאהב, ואז עוד דקה וחצי להתעשת ולהרשם לעדכונים. תודה רבה וכל הכבוד!! 🙂

    • דוב משהו הגיב:

      תודה על הפרגון.
      במקומות המקצועיים אכן מוסיפים צבע מאכל כתום.
      אני חושב שמוסיפים את הצבע לסירופ. אם מישהו בטוח – הוא מוזמן להגיב.

  8. Rachel Haviv הגיב:

    שאלה- קדאיף לא מיוצר עם חמאה או גהי? ככה חשבתי עד עכשיו….

  9. מוריה הגיב:

    עד כמה התמצית ורדים חשובה?

    • דוב משהו הגיב:

      אפשר להכין את הכנאפה גם בלי תמצית הורדים (למי שאין או לא אוהב). זה יוצא גם טעים.
      כמובן שריח הורדים נותן חלק מן הריח והטעם האופייניים של הכנאפה, אז כן כדאי.

  10. נועה הגיב:

    באיזו חנות בשוק או בעיר בעתיקה בבאר שבע אתה קונה את האטריות? חיפשתי, לא מצאתי ואשמח להכוונה .תודה

    • דוב משהו הגיב:

      אני הצלחתי למצוא בחנויות של תבליני מימון. יש גם בעיר העתיקה, גם בביג וגם במתחם רמי לוי.
      גם מצאתי במקפיאים של הסופרסל לפעמים.

  11. אור הגיב:

    וואו! הגשמת את חלומי! כבר בערך עשר שנים שאני מחכה שמישהו ירים את הכפפה ויגלה איך מכינים כנאפה טבעונית 🙂 תודה

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הבנזוג הכין היום. טעיםםםם! תודה:) החלפנו את המרגרינה בשמן קוקוס מטעמי בריאות, וניסינו גם להחליף את הגבינת טופו בקרם קוקוס. אני העדפתי את הקרם קוקוס, הוא העדיף את ה"גבינה". אה, ובהגשה הוספנו פירורי פיסטוקים, שזה קראנצ'י ונחמד. מאוחר יותר הוא יתן לחברים הלא טבעוניים בכלל מהעבודה לטעום, נראה איזו גרסה יעדיפו 🙂

    • דוב משהו הגיב:

      שמן הקוקוס הוא רעיון מצוין.
      זה נותן טעם דומיננטי של קוקוס?

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        כן, זה נותן טעם קוקוסי מורגש שדווקא משתלב ממש נהדרת מורגש יותר בגרסאות בהן הכנו את הגבינה עם קרם הקוקוס. כל הגרסאות זכו להצלחה מסחררת ונטרפו מהר מאוד, ואפילו נאמר על הכנאפה שהוא יותר טוב מה"אמיתי"!!!
        ברור שיותר טוב:) ממש תודה על המתכון, כבר 13 שנה טבעונית והספקתי לשכוח כמה זה טעים!

      • דוב משהו הגיב:

        איזה כיף שנהניתם.
        בשביל תגובת כאלו הבלוג שוה את העבודה…

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    נראה טוב . שאלה :
    גבינת הטופוטי בסגנון "שמנת"/"גבינה" ? תודה

    • דוב משהו הגיב:

      אני משתמש בגבינת טופוטי "בסגנון שמנת".
      זו "בסגנון גבינה" יותר רכה ונוזלית וזה לא טוב למתכון.
      אם יש לי בבית רק את הגבינה "בסגנון גבינה", אני שם יותר טופו ופחות גבינה.

  14. ניר הגיב:

    הכנתי ויצא מעולה!

    במקום מרגרינה, בשביל שערות הקדאיף השתמשתי בשמן קוקוס(בלי לחמם).
    במחבת השתמשתי במזולה(כף לכל צד של הכנאפה).
    קצת תמונות:

    תודה על עוד מתכון מוצלח 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s