ס'פסנישט!
כל מי שגדל בבית פולני, במיוחד אם הוא דתי, מכיר את הביטוי היידי: ס'פסנישט. המשמעות המילולית היא "זה לא עובר" אך למעשה הכוונה היא "זה לא יאה" או "זה לא מתאים".
ישנם הרבה דברים שהם פסנישט לבחור דתי. זה לא לגמרי אסור, על פי ההלכה היבשה – באופן עקרוני מבחינה משפטית גרידא, זה היה יכול להיות מותר – אבל אף אדם דתי שמכבד את עצמו לא יכול להרשות לעצמו לעשות דבר כזה. מה יגידו השכנים אם יראו אותך… חס וחלילה. ס'פסנישט.
רוצים דוגמאות? אין בעיה. זה בסדר שילד קטן ייסע בשבת בתלת-אופן שלו, אבל ילד גדול על אופניים… ס'פסנישט. וללכת בשבת לראות משחק כדורגל? אז מה אם לא צריך לשלם כרטיס ואפשר ללכת לשם ברגל?… ס'פסנישט. וללכת לבית כנסת בשבת בג'ינס? רק חולצה לבנה ומכנסי בד – מה אתה חילוני?… ס'פסנישט. ולמה להסתובב עם חברים חילוניים מהשכונה? אין לך מספיק חברים דתיים נחמדים מבית-ספר?… ס'פסנישט.
כשגדלתי דברים הפכו להיות יותר ויותר פסנישט. ללכת עם חברים לדיסקוטק (ככה קראו לזה אז)… ס'פסנישט. גם אם אתה לא רוקד צמוד עם בחורות ומקפיד 'לשמור נגיעה'… זה עדיין פסנישט. וללכת לשמוע את ההופעות שאחרי מצעד הגאוה? חלילה וחס רח"ל. זה סופר-דופר פסנישט. מה יגידו השכנים אם הם ישמעו על זה (השם ישמור). בכלל, מה בחור דתי טוב יש לו לחפש עם כל הסוטים האלה? אם אתה רוצה לשמוע הופעות בחינם העיריה מארגנת בקיץ את דץ ודצה בפארק כאן בשכונה (וזה אפילו לא נופל בשלושת השבועות).
אז השתדלתי לעשות רק 'מה שמתאים' וזה סיבך אותי כהוגן. ואז, אחרי הרבה שנים, החלטתי להפסיק לחשוב מה יגידו השכנים ולעשות מה שטוב לי, גם אם זה… פסנישט. גם אם זה לא בדיוק מה שהיו מצפים מבחור דתי טוב…
כי אני יכול להיות טוב גם אם אני בעצמי פסנישט.

גם המרק הזה הוא קצת ס'פסנישט. הוא אמנם מבוסס על מרק העוף הפולני שאמא שלי היתה – ועודנה – מכינה בכשרון רב. והיא למדה אותו מסבתא שלי נ"ע שהיתה עושה אותו בדיוק באופן שגם אמא שלה היתה עושה. אבל אני רוצה קצת לשנות, כי כזה אני – לא תמיד עושה מה שבחור דתי טוב היה עושה. אז המרק שלי נעשה עם אבקת מרק עוף, ועוד אבקת מרק פרווה. ובמקום הפטרוזיליה או השמיר שאמא שלי מכניסה פנימה, אני שם בפנים כוסברה רח"ל (כי מי שמע על כוסברה במטבח פולני). ואני מבשל את המרק בכלל בלי עוף, שזה סופר-דופר… פסנישט.
ולמרות הכל, הוא עדיין, באיזשהו אופן, המרק עוף של אמא שלי ושל סבתא שלי לפניה. אותו מרק עוף שאי-אפשר לדמיין את החורף שלי בלעדיו.
מצרכים:
- חצי צרור כוסברה
- 3 בצלים בינוניים
- 4 תפוחי אדמה גדולים
- 2 קישואים גדולים
- 2-3 גזרים
- 1 כרובית קטנה (או חצי גדולה)
- 5-10 שיני שום גדולות
- 1 כף גדושה אבקת-מרק בטעם עוף (פרווה)
- 1 כפית מלח
- פלפל שחור לפי הטעם (אופציונלי)
אופן ההכנה:
הירקות האלו הם הירקות הבסיסיים למרק. מומלץ לא לוותר עליהם (במיוחד לא על הכרובית, הבצל והשום) – אבל אם נתקעתם בלי אחד מהם, אז לא נורא. המרק מקבל באהבה גם כרוב, קולרבי, דלעת, בטטה ועגבניות שלמות (כן, כן – העגבניות יוצאות לא רע בכלל). יש כאלו שמכניסים גם לפת או ברוקולי, אבל אני לא אוהב.
פורחים את הכרובית לפרחים בינוניים ומשרים רבע שעה במי-חומץ כדי לגרש חרקים שמתחבאים בתוכה.

בינתיים מקלפים את הבצל, השום ותפוחי האדמה. את הקישואים והגזר שוטפים היטב. אם רוצים, אפשר לקלוף גם אותם – אבל חבל על כל הויטמינים שבקליפה. פורסים את הקישואים לפרוסות עבות וחותכים את תפוחי האדמה לחתיכות גדולות (כמו שחותכים לצ'ונט, למשל).

פורסים גם את הגזר לעיגולים (פה בתמונה גם חתכתי 2 קולרבי).

ועכשיו מרכיבים את סיר המרק. בתחתית מניחים את העשבים, קרי הכוסברה. אם אתם רוצים לשים גם פטרוזליה, שמיר או עלי סלרי – לכו על זה, הם בהחלט מתאימים. לטעמי לא כדאי לוותר על הכוסברה, אבל לכו עם מה ש"עושה" לכם את זה. על העשבים שימו את הקישואים והגזר.

מעליהם הוסיפו את שאר הירקות: תפוחי האדמה, הכרובית והבצלים או מה שבחרתם להכניס למרק.

ממלאים מים עד כמעט לשפת הסיר, מכסים ומביאים לרתיחה. כשהמים כבר חמים מאד מוסיפים את אבקת המרק, המלח והפלפל ומערבבים אותם קלות כדי שלא "יתקעו" רק על הירקות אלא ימסו במים.

מי שרוצה לדמות ממש את מרק העוף המקורי, יכול להוסיף כף אחת של שמן. אני לרוב מוותר עליו.
עכשיו מעבירים את הסיר לאש קטנה ומבשלים ומבשלים עד שהמרק מפיץ בכל הבית ריח מדהים. כדאי להשאיר את המרק על האש שעתיים או אפילו שלש ובכל מקרה לא פחות משעה וחצי.
שעה לתוך הבישול זורקים פנימה את שיני השום, כדי שהם לא יתפוררו לגמרי בבישול. שן שום מהמרק זה חלק מהתענוג של מרק "העוף" הזה.

כשהמרק מוכן יוצקים לתוך צלחת עמוקה כמה ירקות עם הנוזל הענברי העמוק ומגישים באהבה לכולם. גם לאלו שהם קצת ס'פסנישט.

מי שרוצה יכול להוסיף, כמובן, אטריות (לוקשען) ושקדי-מרק (שאצלנו עדיין קוראים להם: מנדלעך).